תעודות סל אג"ח

אגרת חוב מלווה גבעתיים שהונפקה בישראל ב-1955.
מקור: ויקיפדיה

אג"ח, אגרות חוב, הן למעשה כלי מסחר בבורסה לניירות ערך. אגרת חוב היא נייר ערך לכל דבר, היא משמשת למסחר בבורסה וכוחות השוק חלים גם עליה, תוך קביעת רמת הביקוש וההיצע. אבל, אגרות חוב הן לא דבר רגיל. הן למעשה הלוואות שצד אחד נותן לשני.

לא סתם נקרא נייר הערך הזה אגרת חוב: זו למעשה איגרת אשר מעידה על כך שישנו חוב של צד אחד לצד שני. הצד החייב הוא חברות וקונצרנים מסוימים, וכן הממשלה ואילו האדם אשר לו חייבים את הכסף הוא המשקיע - שיכול להיות כל אדם שיש לו כסף ורוצה להשקיע את הונו בבורסה. עם זאת, לא מדובר כאן בחוב במובן הרע של המילה, אלא בכזה שנוצר בהסכמת שני הצדדים: החייב מבקש מאנשים לרכוש ממנו אגרות חוב ולשלם לו עליהן, כדי לגייס כספים למטרות שונות. המשקיע בודק את תנאי העסקה, מגלה מהי התשואה המובטחת לו בסופה של ההשקעה ומחליט בהתאם לכך האם להשקיע את כספו בה.

אגרות חוב הן עסקאות לתקופה מוגבלת, והן יכולות להימשך שנה, שנים ספורות וגם 30 שנים. הרעיון הוא שבסוף אותה תקופה, המשקיע יקבל את הכסף שלו, בתוספת אותה תשואה שהובטחה לו בתחילת הדרך.

מדוע להשקיע בתעודות סל אג"ח?

תעודת סל, בעצם אופייה, מספקת כלי השקעה יציב יותר. תעודות הסל עוקבות ו'נצמדות' למדדים ולהתנהגויות כלליות של שוק ההון ולא לפרטים, כלומר - למניות אחדות, לקרנות נאמנות מצומצמות או לאגרות חוב פרטיות. כל תעודת סל עוקבת אחרי קבוצה של כלים להשקעה ובכך, כל תנודה בהן תהיה מזערית יותר.

לדוגמא, תעודת סל אשר עוקבת אחר מדד תל אביב 100, תושפע מתנודתו בלבד (שהיא תנודת כל מניות המדד יחד) ולא מתנודות של מניה כזו או אחרת. גם אם אחת מהמניות הללו יצנחו בשיעור של 10%, ההשפעה על המדד כולו תהיה נמוכה הרבה יותר וכך גם התשואה או הערך של תעודת הסל בסוף אותו יום.

כך נכון גם לגבי תעודת סל אג"ח. כאשר אנחנו עוקבים אחר אגרת חוב מסוימת, אנחנו נתונים לחסדיו של הגוף אשר לו שילמנו ממיטב כספנו, הגוף אשר הנפיק את התעודה. כל שינוי בגוף עצמו, ולו הקטן ביותר, ישפיע על ערכה של האיגרת.

לעומת זאת, תעודת סל אג"ח נצמדת לקבוצה של אגרות חוב ופועלת בהתאם להתנהגות הכוללת שלהן. לכן, שינוי באחת מהן לא ישפיע דרמטית על תעודת הסל כולה.

השקעה בתעודות סל אג"ח ממשלתיות מול קונצרניות

גם זו שאלה מאוד מעניינת וקריטית: האם להשקיע בתעודות סל אג"ח אשר עוקבות אחר אגרות חוב ממשלתיות, או להתרכז דווקא באגרות החוב הקונצרניות? השאלה היא, מהו הסיכון אותו תהיו מוכנים לקחת.

אגרות חוב ממשלתיות נחשבות לרוב מאוד יציבות ובטוחות. מאחר והמדינה היא שמנפיקה אותן, הערבויות יציבות ואמינות יותר וכך המשקיע יכול לדעת בוודאות כי כספו יוחזר לו, בהתאם לתשואה שהובטחה לו בתחילת הדרך, כמעט בכל מצב. עם זאת, אג"ח כאלו יהיו לרוב פחות 'הרפתקניות'.

במקרה של אג"ח קונצרני, המצב הפוך: אגרות החוב הללו יכולות להאמיר לשחקים במקרה של הצלחה מסחררת של החברה (מה שקורה לא אחת במגזר הפרטי והעסקי), אך כאשר החברה נקלעת לחובות ולקשיים - לא בטוח שהמשקיעים יראו את כל הכסף שהובטח להם. וזה הבדל גדול מאוד.